הצגות ומופעים
"התרבות היא זיכרונה של אומה, מצפונה המשותף המשכיותה ההיסטורית
והצורה שבה היא חושבת וחיה"
מילן קונדרה
יהודי טוב
סמיון, איש עסקים יהודי, נמצא בדרכו לביתו שבוורשה. הוא נכנס אל קרון מפואר, שם הוא פוגש בזקנה מסתורית, כומר נעים הליכות ואחות יפיפייה, המנהלים ביניהם ויכוח נוקב, מסעיר ומצחיק אודות אשמתם של היהודים בכל תחלואיה של אירופה. למרבה האירוניה, דווקא האחות היפיפייה היא שמחזיקה בדעות הנחרצות והמגובשות, אודות העם הנבחר והדרכים בהן יש לטפל בו. סמיון מחליט ללמד אותה לקח, אותו היא לא תשכח במהרה...
יצירת קשר
הניצחון הסופי
ההצגה 'הניצחון הסופי' מביאה את סיפור הישרדותו וניצחונו המופלא של ד"ר פליקס זנדמן - שורד שואה, מדען, ממציא, יזם ובעל חזון, מייסד ויו"ר חברת "ווישיי" (Vishay) העולמית, מיצרניות הרכיבים האלקטרוניים הגדולות בעולם.
ההצגה מספרת על ימי ילדותו ובגרותו של פליקס. במלחמת העולם השנייה, בהיותו בן 15,התחבא במשך 17 חודשים בבור מסתור מתחת לביתה של משפחת פוחלסקי הפולנית, יחד עם דודו סנדר ושני יהודים נוספים.
פליקס ניצל את השהות בבור, ולמד מדודו מתמטיקה ופיזיקה. לימודים אלו, הניחו את היסודות להפיכתו למדען ולאיש עסקים חובק עולם בבגרותו.
יצירת קשר
רשיון לחיים
מדי שנה נפגשות בחדר אחד במשרדי הקונסוליה הגרמנית, שלוש נשים: קלרה רייך ששרדה את
השואה, בתה הילדה והיידי רומל – הפקידה המטפלת בהן. תמיד אותו סיפור: קלרה נדרשת לספק "אישור חיים", על מנת להמשיך ולקבל את קצבת השילומים שהיא זכאית לה מממשלת גרמניה. ההליך הבירוקרטי הקבוע מייצר שורה של מפגשים רווים בכאב ובהומור חד: קלרה הציניקנית והקשוחה בזה לכללים, היידי הפקידה נאחזת בהם ומבקשת למלא את תפקידה על הצד הטוב ביותר, ואילו הילדה הרגישה והשברירית בתה של קלרה, מנסה לגשר בין השתיים וסופגת מטחי עלבונות וארס. "רישיון לחיים" הוא מחזה חדש, פרי עטו של המחזאי היהודי-אוסטרלי עטור הפרסים רון אלישע. דרמה נוגעת ללב ושנונה, על אודות המפגש הטעון שבין יהודים וגרמנים, בין בני הדור הראשון והשני, בין אימהות לבנותיהן... התבוננות אנושית נבונה בכוחו של הזיכרון ובנחמה שבשכחה.
יצירת קשר
מען לא ידוע
שני ידידים, גרמני ויהודי יוצא גרמניה, מנהלים חליפת מכתבים. המכתבים משקפים את השתלטותה של האידיאולוגיה הנאצית על אדם גרמני מן השורה, השפעתה על התנהגותו ותוצאותיה המחרידות. המחזה הוא עיבוד לספר באותו
השם, שהתפרסם לראשונה בארצות הברית ב-1938 וחזה את העתיד להתרחש במלחמת העולם השנייה. על-פי רומן מכתבים מאת קרסמן טיילור.
יצירת קשר
שעונים
בחדר קטן במחנה ריכוז נפגשים השען היהודי בנימין הירשפלד (אסיר מספר 1793) והנס (9355) - הומוסקסואל גרמני מוחצן, תחת עינו הפקוחה של הקאפו. בנימין יודע לתקן שעונים, הנס יודע "להסתדר" ושניהם לא יודעים לשיר אופרה. אז מה עושים? הומור,מסתבר, הוא נשק נפלא...
יצירת קשר
גטו
הצגה אשר מתארת את סיפורה המופלא של להקת השחקנים בגטו וילנה בשנים 1942-1943. באמצעות סיפורם של שחקני התיאטרון אנו נחשפים לקשיי החיים בגטו, לשאלות הנוקבות שעוררה פעולת המשטרה היהודית - היודנראט, למאבק העיקש שניהלו היהודים לשרוד פיזית ולשמור על צלם האדם ורוחו אותם ניסו הנאצים להחריב יחד עם חיסולם הפיזי. השירים בהצגה נכתבו על ידי משוררים שחיו ופעלו בגטו וילנה ותורגמו לעברית על ידי יהושע סובול.
יצירת קשר
הנחשול
מורה להיסטוריה מחליט להעביר את תלמידיו ניסוי חברתי. באמצעותו, מבקש המורה להוכיח את הקלות הבלתי נסבלת של יצירת חברה מפלה, פשיסטית ואלימה ולהתריע על סכנת הציות העיוור: הוא מתחיל להחדיר בתלמידים משמעת קשוחה, מאחד אותם תחת השם "הנחשול" והופך אותם לחיילים צייתנים של מחתרת קיצונית ומובדלת למען מהפכה עתידית. "הנחשול" מגייסים עוד ועוד אנשים, ויוצרים מעין טרור בית ספרי. תלמידה אחת שמנסה להתנגד לכך מוכה ומוחרמת. מבוסס על הספר "הגל" מאת מורטון רו.
יצירת קשר
הכיתה שלנו
בפולין של 1925, חבורה של תלמידים בני כתה אחת – חמישה יהודים וחמישה קתולים – חולמים על מה יהיו כשיהיו גדולים. אולם כשהם גדלים, פולין נכבשת על ידי כוחות עוינים הפולשים אליה: קודם הסובייטים ואחר כך הנאצים. הלאומנות הולכת ומתגברת, תופעות האלימות מסלימות, חברים בוגדים זה בזה, האנטישמיות לובשת ממדי ענק, עד שקבוצה של אזרחים מן השורה מבצעת פשע מחריד באכזריותו, שהדיו נשמעים עד היום. ההצגה מביאה את סיפורם של העשרה, מילדותם, דרך התבגרותם וכלה בגורלם של השורדים בישראל, בפולין ובארה"ב כעבור שישים שנה. המחזה מבוסס על הספר "שכנים" שכתב ההיסטוריון יאן טומש גרוס, החושף פרשה שהודחקה במשך עשרות שנים והיא פרשת טבח יהודי ידוובנה, שהתרחש ב-10 ביולי 1941.
יצירת קשר
ההבטחה
ההצגה מביאה את סיפורו של ספר תורה נדיר ממחנה ההשמדה ברגן בלזן, הוא ספר התורה שלקח אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, למרומי החלל. "ההבטחה" מבקשת למלא אחר בקשתו של רב מנער צעיר במחנה ההשמדה, "תפרסם את הסיפור שלנו."
יצירת קשר
געבירטיג
הצגה המבוססת על שיריו של הפזמונאי והמלחין העממי הגדול מרדכי געבירטיג. השירים שנכתבו ביידיש משלבים בין הומור יהודי אופייני וכאב ומשקפים את תרבות העיירה היהודית באירופה של ראשית המאה העשרים. הדיאלוגים הם בעברית, ואילו השירים – ביידיש בלוויית כתוביות תרגום לעברית .
יצירת קשר
להיכנס לנעליים שלהם
ההצגה מתבססת על חמש דילמות אמיתיות שחוו שורדי השואה בגטאות ובמחנות הריכוז השונים. הדילמות עוסקות בבריחה, בפחד ,במסתור, בכבוד האדם שנרמס בשואה, הגאווה היהודית והאמונה העזה, תעצומות הנפש בכל מקום ובכל מצב, הקושי ההישרדותי ובחסידי אומות עולם. הדילמות שואבות את הקהל אל מול מערבולת של רגשות איתם התמודדו שורדי השואה. בתחילת ההצגה יחלק צוות השחקנים את התלמידים לקבוצות, תוך מתן תדרוך מקיף לכל קבוצה על תפקידה בדילמה בו היא תיקח חלק. כל קבוצה תהיה ניצבת בדילמה אחרת על הבמה. הדילמות יוצגו ע"י שחקנים מקצועיים ובמהלכן יתנהל שיח קצר עם קבוצת התלמידים שתהיה על הבמה וגם עם שאר הקהל הצופה.
יצירת קשר
הבנות של אבא
בעיצומו של חג השבועות תש"א (1941), על רקע עליית הנאציזם באירופה, פורץ פוגרום אכזרי ביהודי עיראק שנמשך שלושה ימים ומאז נקרא "הפרהוד" (ביזה/ שוד/ פוגרום). אליהו, כמו חלק גדול מהקהילה היהודית, מגיע להבנה כי זמנה של משפחתו בעיראק תם .
50 שנה לאחר מכן, בימי מלחמת המפרץ, צוואתו של אליהו מהווה סלע מחלוקת בין בנותיו ומאלצת אותן לצאת למסע מצמרר אל עברן. סודות נחשפים לעיני נכדתו של אליהו ומביאים אותה להבנה עד כמה עברה של משפחתה רודף אותה עד היום. סיפורו המשפחתי של אליהו סייג ובנותיו פותח צוהר לעולמה של יהדות עיראק בשנים שקדמו לעלייתם לארץ.
יצירת קשר
ריבה ואגוזים
מר מנסה לשחזר את המתכון לעוגיות ריבה ואגוזים המופלאות שהייתה סבתה מכינה אך ללא הצלחה,
משהו חסר והיא לא יודעת מה.
המתכון והחומרים מעלים בה זיכרונות מילדותה ומסיפור חייה של מרים, סבתה, שמתחיל בבודפשט
בבית מפואר בו ניחוח בצק, ריבה ואגוזים ועובר דרך תופת השואה, ההעפלה ארצה ועד לאבק המדבר
שהפך לקיבוץ הפורח בו נולדה תמר שגדלה עם אותם ניחוחות של בצק, ריבה ואגוזים.
המטבח הופך תפאורה, ותמר מתחילה לשחזר בעזרת את סיפורה של מרים. אולי שחזור הסיפור יביא לשחזור המתכון וימלא את החסר, בעוגיות, וגם בתמר עצמה.
סיפור על מסע מפרך למציאת בית, על ההישרדות במחנות המוות ועד בתי הילדים בקיבוץ.
סיפור מלא הומור ורגש על נחישות ואומץ, על אהבה, משפחה ובצק.
יצירת קשר
אסירי תודה
ההצגה "אסירי תודה" עוסקת ביהודי צפון אפריקה בתקופת השואה. "אני זוכר את הדפיקה הנוראית בדלת... אחר כך אבא חזר הביתה ואמא שלי לא היתה"... " היה? לא היה אבל לנו היה... היה אוכל, היה לנו סולת... השתיקו? לא השתיקו, לא דיברנו, אז לא דיברו. גם לא אלה מאירופה. עלינו לארץ ולא העזנו להשוות. רק אמרנו תודה" אירוע תיאטרוני מחקרי הנולד כתוצאה ממפגש של אמני אנסמבל המרכז לתיאטרון לוד עם תושבי לוד שעלו מצפון אפריקה לאחר מלחמת העולם השניה. ארוע תיאטרוני זה הוא הכרה אמנותית לרגעי הפחד, התקווה והחוסן בצל מלחמת העולם השניה בתפוצות אלו עד לרגע עלייתם ארצה. הקהל נכנס למעין "מקלט" מהמלחמה, יושב סביב שולחן ענק, מוקף במוזיאון מדומה ומדריכות לנושא זה בנות זמננו. ההצגה משלבת קטעי וידיאו דוקומנטריים של התושבים המרואיינים, תה חם וקטעי מוסיקה חיה. בהשראת מודל השולחן המשפחתי שיצר בזמנו דודי מעין.
יצירת קשר
הסלון של סבתא ורדה
רק בגיל 95 נענית ניצולת השואה הססגונית ורדה ציפורי להפצרות ביתה ומזמינה לסלון של צוות צילום מ"יד ושם" בכדי שיגבה את עדותה. אלא שהעדות של ורדה הופכת בהדרגה למשהו שונה לגמרי ממה שהם ציפו. "הסלון של סבתא ורדה" הוא סיפור עצוב ומצחיק על התמודדות עם טראומה, התעקשות על קול אישי , ויחסים מורכבים בין הורים וילדים.
יצירת קשר
מניה
מניה הורוביץ, ילידת קרקוב, פולין. ניצולת מחנה הריכוז אושויץ-בירקנאו; 1944/45, אלמנה, אם לשני ילדים, תושבת תל אביב. את שקרה באמת בבלוק 10, במרפאה של "הרופא מאושוויץ" דוקטור יוזף מנגלה, שמרה במשך שנים בקשר של שתיקה. כשמניה מנסה לספר את הסוד לראשונה, מגדל הקלפים שבנתה במשך 70 שנה קורס ומטלטל את ההווה, כשתחושות רדיפה מהעבר מלווים אותה עת היא מנסה להסביר מעשים שאין להם תשובות. בקרב האחרון על חייה היא מחליטה לספר לראשונה "גם אם לא תבינו, לכל הפחות שתדעו."
יצירת קשר
בשורות נעימות ומשיבות נפש
ערימה של גלויות ומכתבים מונחים לייבוש, כשהדיו הכחולה בה נכתבו מרוחה על גבי הדפים המצהיבים. מתברר שאלה מכתבים מהבית, שנשלחו מפולין לבן המשפחה בפלסטינה ונשמרו בארון בו עוברת צנרת האמבטיה. הקריאה הבימתית מפענחת את הדיו הנסתרת של המכתבים הגנוזים ומזמנת יותר מהצצה אל היסטוריה פרטית של משפחה אחת.
"אחי היקר, תודה לבבית בעד התענוג שאתה מנחיל לי מדי פעם בכתבך אלי. מצידי אין חדשות אך באתי הפעם לבשרך בשורות נעימות ומשיבות נפש. השנה בגננו צומחים דובדבנים ואחרי ימים מספר יהיו בשלים וראויים לאכילה ואנחנו נהיה נהנים מפרי גננו. רק דבר אחד מצערני וכמעט עגמת נפש, שאתה לא תוכל להנות מפרי גנך, כי ריחוק המקום גורם.
גומרת אני את המכתב ומברכת אותך בברכות מאליפות, זיסל."
מכתב בעברית מפולין לפלסטינה, נכתב על ידי האחות הצעירה, זוניה, אפריל 1936
יצירת קשר
אוי אסתרקה
זהו סיפורו של אפרים רום, ניצול שואה שאצלו "להתקדם זה ללכת אחורה אל הילדות". מזקנה לילדות ובחזרה. ילדות של מלחמה, גטו, עבודה קשה, להתחבא, לברוח בבריחה נועזת במיוחד ולהימלט מציפורני הנאצים, לחפש את המשפחה, או את מה שנותר ממנה, לחיות תחת זהות בדויה ואז יציאה אל החופש. חופש? אפשר בכלל לצאת מהמלחמה הזו לחופש? זהו סיפורו של נער שהחל את המלחמה בקיץ שאחרי כיתה ט' וסיים אותה בגיל 18, מצולק ממאורעות המלחמה. ההצגה בנויה על בסיס העדות בכתב והעדות המוקלטת שמסר אפרים רום ל"יד ושם" ומשפטים רבים בה הם משפטים אותנטים שנכתבו על ידו באחרית ימיו. את הסיפור בהצגה ואת סיפור החיים של אפרים, מלווה דמותה של אסתרק'ה, אחייניתו
(הבת של אריה אחיו הבכור), שנרצחה על ידי הנאצים בגיל 5. ילדה קטנה, עם תלתלים חומים, צחוק מתגלגל, גומת חן ומעט תקווה. כמו כן משתלבים בני המשפחה האחרים שהיו לצד אפרים הנער, בני משפחה שלא שרדו את השואה ושהותירו את אפרים לבדו בתום המלחמה. אפרים רום נפטר ב- 11.11.11 כשהוא בן 85. ההצגה היא למעשה מסע משותף של אפרים הניצול ואליק שהוא בנו ושהוא דור שני לשואה.
יצירת קשר
מסביב גן עדן
נסעתי לפולין עם משלחת בית הספר. בפעם הראשונה עמדתי מול שרידי הזוועות. מה שנגע בי ובתלמידים יותר מכול היו הסיפורים האישיים. אני דור שני להורים שעלו מרומניה אחרי המלחמה. בעקבות המסע הרגשתי צורך לספר את הסיפור של ההורים שלי ולכתוב את זכרונותיי כילד להורים ניצולי שואה, כילד שהפך לנער שהפך למבוגר במושבה גרמנית בארץ ישראל. אבי נולד ביאש שברומניה, היה ברכבת המוות ולאחר מכן בעבודות כפייה. אמי נולדה בסוצ'בה שברומניה, נלקחה לטרנסניסטריה, שם איבדה את רוב משפחתה. אלוני אבא, המושבה הגרמנית בה גדלתי, היא מושבה של ניצולי שואה מרומניה. אנחנו הילדים גדלנו בצל העול הכבד אותו הביא דור ההורים מהמלחמה. המופע מבוסס על סיפור אמיתי, הדמויות המוצגות בו, ניצולי שואה מרומניה שהחיבור היחיד ביניהם הייתה המלחמה, הן מהעיניים של ילד. הדור השני במופע מוצג לא רק דרך הסיפור האישי שלי אלא גם של אחי, שנינו מצאנו מזור לאווירה ולמועקה הכבדה שהייתה בבית דרך אומנות. בין הסיפורים שזורים שירים שנכתבו גם הם על ידי והולחנו על ידי אורי בר. מלבד הסיפורים והשירים מלווה המופע כולו במולטימדיה - ציורים ואיורים של אח שלי, ראובן לבב, צייר שחיי באמסטרדם וזכה בפרס אירופה לציור, ושלי, אני גם מורה לאומנות פלסטית, וקטעי ווידאו ארט שיצר מוטי בן צור בהם מנגנים אבי סינגולדה בגיטרות ולאה גדייב ספקטור בכינור. את המופע ביימה דורית לבב שני, מורה לתיאטרון. עם גיטרה ביד ובלי עכבות אני מישיר מבט אל נבכי נפשי וחושף בפני הקהל חוויות ילדות ובגרות באלוני אבא, בבית רדוף זיכרונות הימים ההם. המופע חושף גם את השפעת תקופת השואה על הילדות של הדור השני, אלא שנולדו אחרי, אבל חיו למעשה ביום יום את השלכותיה של השואה.
יצירת קשר
לשמור עליך
שש תמונות מחיי האחיות זויה (18) ויונה (14) בשנתיים שבהן הסתתרו בעליית גג של איכרים
אוקראינים בזמן מלחמת העולם השנייה. במחבוא הבנות ממציאות משחק דמיון בו יונה ומנדל (הבן של השכנים מהגטו) עוברים ביחד מסע של התאהבות ועלייה לארץ ישראל. כך מצליחות הבנות להתמודד עם המציאות של מלחמה וגם עם המחשבה שאולי אמא כבר לא תבוא כפי שהבטיחה .
יצירת קשר
אברמק - שיריו של נער מגטו לודז'
אברמק קופלוביץ נרצח באושוויץ בגיל 14. אביו, ששרד את המחנה, חזר אחרי המלחמה לדירתם בלודז' ומצא שם את מחברת השירים של בנו. המחברת התגלגלה איתו לארץ ישראל והוטמנה בעליית הגג – שם נמצאה רק לאחר מותו של האב. שיריו של אברמק, המספרים על החיים בגטו
לודז' מזווית ייחודית של משורר-ילד, פורסמו ותורגמו לשפות רבות.
את שיריו של אברמק מצא אורי מייזלמן, מדריך פולין ותיק, לגמרי במקרה, כשחיפש ספר בחנות ספרים יד-שניה. מיד לאחר שקרא את השירים, הוא גייס את אוהד קוסקי – חברו מימי להקת "קרח תשע" – להלחנת השירים, גייס את תמיכת הנוער העובד והלומד בהפקת האלבום והזמין
חברים מוזיקאים להשתתף ביצירה המרגשת: האלבום "אברמק" שיצא בשנת 2005. בהרצאה, המשלבת האזנה לשירים מתוך האלבום, מספר אורי על אברמק ושיריו, ששרדו וזכו
לתחייה מחודשת.
יצירת קשר
שני אדונים בשלג
ולדיסלב שלנגל היה המשורר הפופולארי ביותר בגטו ורשה. את שיריו קראו רבבות יהודים, שהעתיקו אותם והעבירו מאדם לאדם, מדירה לדירה ומבונקר לבונקר. לפני הירצחו, כרך את שיריו לחוברת תחת הכותרת "אשר קראתי למתים" - אותה שכפל, חילק לקוראיו והסתיר במקומות שונים בגטו. חוברת השירים המעודכנת ביותר נמצאה שנים לאחר השואה על ידי איכר פולני, מוסתרת בתוך דופן של שולחן. בהקדמה-צוואה לחוברת כתב שלנגל: "קראו, זוהי ההיסטוריה שלנו, אלה השירים אשר קראתי למתים".
להקת "אל המשורר" בה חברים בעז אלברט, טל גולדברג ואורי מייזלמן, מדריכי פולין וותיקים, הוציאו אלבום משיריו של ולדיסלב שלנגל והעלו הופעת רוק משיריו, בה הם מספרים את סיפורו של גטו ורשה דרך השירים.
יצירת קשר
054-6734366
הזהו אדם
על-פי ספרו של פרימו לוי, "הזהו אדם?", המתאר את חוויותיו באושוויץ.